<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רצ"א</h1>
<h2>דף ו:</h2>
שאלת צבור שהסכימו להקד[י]ש מעות ביד גבאי צדקה להסתפק בהם בכל מיני רוחים, ויהיו מוקצים בידם למצוה או שאם יפטר לבית עולמו אחד מבני העם שילווהו שנים מבני הקהל ויפרעו הוצאתם מן ההקדש ההוא לפי שאין בית הקברות בעיר ההיא, ואם יהיה מת מצוה שיפרעו תכריכי המת מן ההקדש ההוא, ולאחר זמן נזדמן ריוח בהקדש ההוא וראו הקהל עם הגבאין שאין כל ההקדש עם הריוח שנזדמן שם צריך לזה, הודיענו אם יכולין הצבור (לעשות) [לשנות] מקצת ההקדש למצוה אחרת כגון תלמוד תורה או לקנות ספר תורה או להשיא בת ישראל הצריכה, או לאו. תשובה מצוה לשנות למצוה אחרת (וממעת) [ומדעת] הגבאין, וכמו שאמרו בפ"ק (דעירובין) [דערכין] ישראל שהתנדב נר או מנורה לבית הכנסת מותר לשנותה מיד, ואסיקנא התם דוקא לדבר מצוה אבל לא לדבר הרשות, ומיהו דוקא בשיש נרות ומנורות כדי הצורך לבית הכנסת, וכאן נמי בשיש ספק לאותה מצוה שקבלו עליהם במותר כדי שלא תתבטל אותה מצוה. ולהיות הדבר יותר נכון ימנו עוד הצבור איש אחד על דבר זה ויראה אותו הנברר אם ראוי לעשות כן, וברשותו במעמד הצבור יעשה כן.
